top of page

 על קיימות בקהילה

היום כבר אי אפשר להתעלם ממשבר האקלים והאתגרים שהוא מניח לפנינו כאנשי משפחה. מה בעצם קורה סביבנו, על מי ומה זה משפיע ואיך? ומה אפשר לעשות?? כאן, בפינת הקיימות של קומזיץ, נביא מידע נגיש בתחום שינויי האקלים והקיימות, חדשות מהתחום בגרמניה ובכלל וחשוב לא פחות -- טיפים להטמעת קיימות ביום יום, כאלו שגם הילדים בקהילה שלנו יוכלו לאמץ.  




עם המודעות ההולכת וגוברת לשינויי האקלים, כבר ברור שאימוץ עקרונות של קיימות (sustainability) והנהגת שינויים באורחות החיים שלנו הם צורך ממשי. אתגר גדול הוא להעביר את המודעות לצורך הזה, ואת המימוש שלו, בעשייה ובחינוך לקהילה ולדור הבא שלה.


אז איך מביאים קהילה להיות “מקיימת”? ובעצם, מה זו בכלל “קהילה מקיימת”?


בקהילת ברלין (קומזיץ)  אנחנו מנסים להתמודד עם האתגר. מדובר על שורה של צעדים קטנים אבל עקביים, שאמורים לפתוח צוהר לחברי הקהילה – הורים וילדים כאחד — בנושא משבר האקלים וההתמודדות עמו, ולהביא לשינוי המודעות וההתנהגות ברמת המשפחה וברמת הקהילה. במקביל, הצעדים הללו מחזקים גם את הקהילה עצמה. תיכף נגיע לזה, אבל לפני כן כמה מילים על קומזיץ.


אז מה זה בכלל “קומזיץ”?


קומזיץ הינה עמותה ללא מטרות רווח שהוקמה בברלין לפני כתשע שנים במטרה להוות מקום מפגש עבור הורים וילדים דוברי עברית. בקומזיץ כיום למעלה מחמישים משפחות, מהן ותיקות בברלין ואחרות הגיעו אליה לא מזמן.


בית החינוך עומד במוקד הפעילות מאז שהוקמה העמותה, והוא מחולק לקבוצות גיל החל משנתיים ועד גילאי 9-10 (תלוי בנרשמים). אופי הקבוצות ומספר הילדים משתנה משנה לשנה, תלוי במספר המשפחות שנרשמות. השנה, למשל, בית החינוך אחראי על שמונים ילדים בקירוב. עד כה, קומזיץ התמקדה בפעילות עד לגילאי בית הספר היסודי, אך לאור העובדה שהילדים הוותיקים יותר גדלים אנו מנסים לתת לכך מענה, למשל בדמות חיבור עם תנועת השומר הצעיר ויצירת פעילות מותאמת לגילאים האלו.


המשפחות והילדים נפגשים פעמיים בחודש בממוצע בימי א’ לשלוש שעות בכל פעם. בית החינוך זוכה לליווי צמוד של פעילים מצוות ההנהגה של העמותה, אך למדריכים חופש רב בבניית והעברת התכנים. המדריכים בונים לפני כל מפגש את מערך השיעור בתיאום עם מנהלת בית החינוך ועם נציגה של צוות ההנהגה.


המפגשים שמים דגש על פעילות בעברית ותכנים יהודים חילונים ופלורליסטיים. בדרך כלל מדובר בהקשר לחג עברי ועונות השנה תוך שימוש בשירים וסיפורים, יצירה והפעלה. החל מגילאי 5-6 (הכיתה האחרונה לפני כיתה א’) אנו שמים דגש רב יותר על פיתוח יכולות הקריאה והכתיבה בעברית. לא רק זאת, החל משנת הפעילות הנוכחית מלווה אותנו מורה מקצועית לעברית המשתלבת בעבודת הקבוצות יחד עם שאר המדריכים, בהתאמה לכל קבוצה. הרציונל פשוט: חשוב לנו מאד שהילדים לא רק “ילמדו” עברית אלא שלשלוש השעות שלהם בקומזיץ יהיה ערך מוסף של הנאה, מחשבה ובסיס חזק לתקשורת בעברית, הן במשפחה והן בקהילה.


ועוד משהו קטן (אבל חשוב). בשנים האחרונות קומזיץ עוברת למודל יותר קהילתי: בית החינוך נשאר עמוד תווך מרכזי אבל בד בבד יש דגש רב מבעבר על בניית הקהילה, עירוב תכוף ורחב יותר של כלל ההורים בפעילות וחיזוק הקשרים בתוך הקהילה. מאחר והארגון נעשה כולו על טהרת התנדבות ההורים (תשלומי ההורים נועדו רק לפעילות השוטפת, למשל תשלומים למדריכים), אופי הקהילה נקבע לפי אופי פעילות ההורים וצוות ההנהגה. זהו תהליך חשוב ומאתגר.


קהילה בתוך קהילה


את התהליך הזה מלווה כעת מכון קהילות, עמותה ללא כוונות רווח שבאמסטרדם. המכון, שהוקם ב-2015, מסייע להקמה וביסוס של קהילות חילוניות ופלורליסטיות ברחבי העולם היהודי, ובפרט בקרב ישראלים בתפוצות. ”קהילות” מעניק ליווי והדרכה למנהיגים ולפעילים מקהילות חדשות וותיקות המעוניינים לייסד ולהוביל קהילתיות וחוסן קהילתי. זאת, באמצעות סדנאות הכשרה והשתלמויות, וליווי אישי ומקצועי, ויצירת שותפויות עם גופים נוספים. ל”קהילות” צוות עמיתים בעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים: יזמות חברתית ומנהיגות, הקמה והובלה של קהילות, תכנון ותקצוב, חינוך והוראת עברית וניהול מפעלי חברה ותרבות.


מוטו מנחה הוא שכל קהילה צריכה להיבנות על-ידי האנשים המרכיבים אותה, ולהישען בראש ובראשונה על רצונותיהם, כישוריהם וכשרונותיהם. תפקידו של מכון קהילות, אם כן, הוא להכשיר, לסייע ולתת כלים בידי צוותי מנהיגות מקומיים בכל קהילה שיסייעו לעצב את דמותה ואת אופייה בהתאם לצרכים ולהעדפות של חבריה.



קיימות וקהילה: איך זה עובד?


בחזרה לקומזיץ ולמשבר האקלים. נתחיל בזה שבתחילת שנת הפעילות הנוכחית (2019-2020) קיימנו בקומזיץ שיחה עם ההורים על משבר האקלים. השיחה התפתחה לדיון מעניין על המשבר, והבהירה עוד יותר כמה נדרשים לא רק פתרונות “טכניים” אלא הסתכלות חדשה על היום יום ומה אנחנו משאירים לדור הבא. בהמשך, קומזיץ הפחיתה משמעותית את כלי הפלסטיק שבשימוש הקהילה במפגשים הקבועים, ובמקביל היא פועלת להגביר את מודעות המדריכים לשימוש בחומרים קיימים במקום לרכוש חדשים לקראת כל פעילות. הצעדים הללו, בשאיפה, יעודדו את המדריכים לשלב חשיבה אחרת, מודעת יותר, בפעולות שלהם. לא מזמן התחלנו גם ב”שוק קח-תן” בתוך הקהילה שמטרתו להעביר בין המשפחות חפצים שאין בהם צורך עוד. לצעדים הללו יש משמעות רחבה לא רק בהקשר הסביבתי אלא גם בחיזוק הקשרים בין המשפחות.


לאירוע ט”ו בשבט בחודש פברואר האחרון היתה חשיבות רבה בהקשר הסביבתי והקהילתי. בפעילות — בסימן קיימות ושמירה על הסביבה – יצרנו בקומזיץ שבע תחנות שבכל אחת נושא אחר. למשל, טריוויה בנושא משבר האקלים, היכרות עם חיות הבר בעיר, יצירה מפסולת ויצירת חומרי ניקוי מחומרים זמינים בבית. לא רק זאת, הפעילות נעשתה במתכונת שונה מהרגיל: הפעם כל המשפחות יחד, ולא רק הילדים, השתתפו בפעילות. הרעיון היה לחשוף את הילדים ואת המבוגרים לזוויות שונות של קיימות. לא נהוג שהנחתום מעיד על עיסתו, אבל כאן נאפשר זאת (קצת): היה מהנה, מעשיר ויצירתי! היה נפלא לראות את ההורים מעורבים יותר ועובדים עם הילדים בהנאה גדולה.


גורם מרכזי שהניע את קומזיץ לפעילות הזו היה החיבור למכון קהילות ולפורום הקיימות שלו. הפורום, שהוקם בסוף 2019, מאגד פעילים מקהילות מאירופה שפועלות עם המכון, במטרה להטמיע את נושא הקיימות בקהילה. דרך הפורום קיבלנו בקומזיץ השראה ורעיונות לפעילות ט”ו בשבט וחשוב אפילו יותר, תמיכה מוראלית מצד קהילות אחרות. הידיעה שיש עוד פעילים באותו ראש עזרה לשלב את הנושא גם בקומזיץ: יש עם מי להתייעץ ועם מי לחלוק רעיונות, וחשוב לדעת שיחד אפשר להניע שינוי בכל קהילה וקהילה.


ומן הסתם, נותרו לא מעט אתגרים. למשל, לרתום את קהילת קומזיץ כולה לפעולה יותר אקטיבית בתחום הקיימות או האקלים. אבל השאלה הגדולה נותרה עדיין בעינה: מהי קהילה מקיימת? בקומזיץ, יחד עם מכון קהילות ופורום הסביבה, אנחנו מנסחים עכשיו את התשובה.


עירא שפר, ‘קומזיץ’ ברלין וניצן וינוגרד, ‘מכון קהילות’

5 צפיות0 תגובות


ב-2016, אחרי לחץ ציבורי מצד אזרחים פרטיים וארגוני סביבה, ברלין אימצה חוק תחבורה חדש.

ה-Berlin Mobility Act אמור, בגדול, להוריד מעומס התחבורה הפרטית בעיר ולהעלות את השימוש בתחבורה חלופית -- תחבורה ציבורית, אופניים, קורקינטים ודומיהם.

המאמץ להפחית מעומס התחבורה הפרטית נובע, בין השאר, משתי סיבות: האחת היא עלייה בזיהום האוויר מתחבורה בכלל והשנייה היא התחייבותה של ברלין, שמעוגנת בחוק, להפחית את פליטת גזי החממה שלה ל-0 (ביחס ל-1990) עד 2050.

מדובר ביעד שאפתני מאוד, בטח לעיר שגדלה ביותר מחצי מיליון (!) בעשור האחרון.



כך, למשל, החוק מחייב שבכל שיפוץ של כבישים קיימים, ייחסם קודם כל נתיב התחבורה לרכב פרטי ולא המדרכה ו/או שבילי האופניים, כמו שהיה בעבר. כלומר, בזמן החלפת תשתיות ובנייה של מסלולי אופניים למשל תהיה העדפה קודם כל להשמשת מרחב להולכי רגל ורוכבי האופניים (וכן לתחבורה הציבורית) ורק אחר כך פינוי מרחב מתאים לרכב פרטי. בצורה הזו העירייה גם מנסה לזרז את השימוש באופניים ותחבורה ציבורית (והליכה), אבל בפועל מקשה גם על השימוש ברכב פרטי.

עוד שינויים הם, למשל, הגבלת הנסיעה ל-30 קמ"ש ברחובות מסוימים וחסימת אזורים מסוימים למנועי דיזל, לאחר שהעירייה בדקה ומצאה שזו הדרך האופטימלית להפחית זיהום חלקיקים מתחבורה. לצד זאת, ברלין מנסה לתגבר את מערך התחבורה הציבורית שלה: הוספת אוטובוסים ורכבות והרחבת קווים קיימים.

אלא שהעניינים לא באמת הולכים כל כך בקלות. ברלין מחולקת לעיריות קטנות (Bezirk) ולכל עירייה כזו יש הזכות והחובה לעיתים להחליט בעצמה בענייני תחבורה. סלילת כבישי אופניים בחלקים שונים של העיר, למשל במרצאן, תקועה בגלל התנגדות העירייה המקומית (השמרנית) למדיניות התחבורה שמקדמת עיריית ברלין. בנוסף, עד שהתחבורה הציבורית לא תהיה יעילה דיה עבור הפרברים של ברלין, העירייה מתקשה לדרוש מהתושבים שם לחדול משימוש ברכב הפרטי באזורים הללו.


במקביל, חלק מהמאמצים של ברלין להפחית בפליטת גזי חממה מתחבורה בעיר מתבטאים בעידוד הנלהב של העירייה לאפשר תחבורה שיתופית וחשמלית, החל ממכוניות וכלה באופניים וקורקינטים. אלא שגם לצעדים האלה יש צדדים פחות נעימים: הוספת רכבים פרטיים חשמליים לא גורעת, בינתיים לפחות, מהשימוש ברכבים פרטיים ומוסיפה לעומס הקיים ממילא. בנוסף, הקורקינטים והאופניים החשמליים שמפוזרים בכל העיר מהווים מפגע אסתטי ובטיחותי (לא רק בברלין, אגב); מה עוד שהם עצמם כלים שצורכים אנרגיה... ובמקביל, העירייה מצליחה בינתיים להוסיף רק עשרה אוטובוסים חשמליים בשנה לצי האוטובוסים שלה, כשמקביל היא רוכשת אוטובוסי דיזל דו-קומתיים נוספים (פשוט כי אין דגמים חשמליים בנמצא כיום).

עוד אתגר הוא שהרחבת מערך הרכבות דורשת בטופן טבעי יותר חשמל -- שבינתיים ברלין לא מצליחה לקבל אותו בכמויות גדולות ממקורות שאינם אנרגיה מתחדשת ולא מזהמת.

דבר אחד בטוח: ברלין כנראה לא תשנה את מדיניות התחבורה שלה בטווח הזמן הקרוב והבינוני, כלומר כך או אחרת נהיה צפויים ליוזמות להפחתת השימוש ברכב הפרטי ועידוד שימוש בתחבורה חלופית.

11 צפיות0 תגובות
bottom of page